החלטה בתיק בר"ע 3379/07

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, החלטתי שאין הבקשה מצריכה תשובה ודינה להידחות.

1.         המשיבה, ששירותיה נשכרו על-ידי המבקשת כקבלן משנה, תבעה את המבקשת לתשלום סך 205,506 ש"ח. המבקשת הגישה תביעה שכנגד על סך 99,307 ש"ח.

בית משפט השלום מינה את המהנדס ארמי גרינשטיין כמומחה מטעם בית המשפט בתחום ההנדסה ועבודות הפיתוח. בהחלטה מפורטת מיום 17.12.06 פירט בית המשפט את העניינים שלגביהם מתבקש המומחה לחוות את דעתו וקבע הנחיות הנוגעות לעבודתו. בין היתר נקבע, כי ביקור המומחה בנכס נשוא התביעה ייערך "לאחר תיאום מוקדם עם ב"כ בעלי הדין ... הביקור יהיה בנוכחות בעלי הדין/ב"כ אלא אם כן בעל דין/ב"כ מסוים ויתר על נוכחותו".

2.         לאחר שנודע למבקשת כי המומחה ערך ביקור בנכס שלא בנוכחות נציגיה, הוגשה לבית המשפט בקשה לבטל את מינויו של המהנדס גרינשטיין. בית המשפט דחה בקשה זו, ומכאן בקשת רשות הערעור.

3.         בית משפט השלום ציין בהחלטתו, כי המומחה פעל בניגוד להנחיית בית המשפט, אך התרשם כי המומחה לא התכוון לקפח זכותו של מי מהצדדים. המומחה סבר, שעדיף כי המידע יימסר לו בפגישות נפרדות, אך לא נמצא במהלכיו "חשש ממשי למשוא פנים לטובת אחד מבעלי הדין והדבר אף לא נטען על-ידי מי מהצדדים".

בית המשפט הדגיש, כי אין תפקידו של המומחה לפסוק במחלוקת, אלא לחוות דעה בשאלות מקצועיות, ובכך שונה תפקידו מתפקידו של שופט או בורר. בית משפט קמא גם הזכיר, כי מומחים רפואיים הממונים על-ידי בתי המשפט נפגשים דרך קבע עם אחד מבעלי הדין בלבד ואין בכך כדי לפסול את חוות דעתם.

לפיכך, "ובהעדר כל אינדיקציה לחוסר אובייקטיביות או לחוסר ניטרליות של המומחה", נדחתה בקשת המבקשת.

4.         המבקשת טוענת, כי לא נכון היה להותיר את מינוי המומחה על כנו, כשזה לא קיים הוראה מפורשת שנכללה בהחלטת המינוי. לטענתה, היא איבדה כל אמון במומחה, ומדובר במומחה שלחוות דעתו עשויה להיות השפעה ממשית על תוצאות ההליך. עוד נטען, כי אין לדעת איזו השפעה על המומחה תהיה לדברים אליהם נחשף בעת שפגש בנציגי המשיבה ללא נוכחות נציגי המבקשת. המבקשת מדגישה, כי המומחה אך החל בעבודתו וביטול מינויו לא יגרום נזק מבחינה זו.

5.         כאמור, לא ראיתי לנכון ליתן למבקשת רשות לערער. ראשית, מדובר בענין המסור בעיקרו לשיקול דעת הערכאה המבררת, ואין מקום להתערב באופן הפעלת שיקול הדעת, בגדר הליך ערעורי על החלטת ביניים, אלא במקרים חריגים וקיצוניים.

שנית, אם בדיעבד יסתבר כי נגרם למבקשת עיוות דין, תעמוד לה זכותה לערער על פסק הדין ובגדרו של ערעור זה לטעון גם לענין משמעות התקלה שנגרמה כתוצאה מכך שהמומחה נפגש עם המשיבה בנפרד ולענין ההשלכות שיש לכך על יכולתו להמשיך ולשמש בתפקידו.

שלישית, גם לעיצומם של דברים, לכאורה לא נפלה בהחלטת בית המשפט טעות שמצדיקה מתן רשות ערעור. כפי שציין בית המשפט, יש להבחין בין בורר לבין מומחה לענין משמעות העובדה שבעל התפקיד נפגש עם אחד מבעלי הדין בנפרד. לענין זה ראו פסק דין שניתן בימים אלה על-ידי כב' השופט א' פרקש בה"פ (מחוזי-י-ם) 5342/06 גדעון פנחס ובניו בע"מ נ' אסייג ואח', פסק דין מיום 13.12.07). אכן, בתחומי משפט אחרים רווחת הפרקטיקה בגדרה פוגש מומחה מטעם בית המשפט את אחד הצדדים בנפרד, כאשר הוא חשוף, לכאורה, למידע שנמסר לו במעמד צד אחד. אלא שהאפשרות לחקור את המומחה על חוות דעתו והעובדה שאין הוא מכריע בסכסוך מוליכות למסקנה שעצם הפגישה עם אחד הצדדים ללא נוכחות משנהו אינה מחייבת, בכל מקרה ובכל הנסיבות, לבטל את מינויו של המומחה.

בית המשפט התרשם, בין היתר לאחר שקיבל את הסברי המומחה, שאין מדובר במשוא פנים וכי אם נגרם נזק למבקשת כתוצאה מהתקלה, ניתן לתקנו. אינני סבור שיש מקום להתערב במסקנתו זו של בית המשפט, וודאי לא במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים. 

הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

הפיקדון  יוחזר למבקשת באמצעות בא כוחה.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים .

ניתנה היום י"א בטבת, תשס"ח (20 בדצמבר 2007), בהעדר הצדדים.